כידוע העונה נגמרה, מה שאומר שאנחנו בתחילתה של הפגרה הארוכה והמייאשת (קצת פחות מהשנים הקודמות, כי העונה מתחילה הפעם באמצע אוקטובר ולא בסוף החודש). אחד האירועים הבולטים ביותר בפגרה הוא הדראפט, שבדרך כלל כולל כמה טריידים משמעותיים – שנה שעברה היה לנו את המעבר של ג'ורג' היל ליוטה, סרג' איבאקה לאורלנדו ודריק רוז לניו יורק בסמוך לו. איזה מהלכים אנחנו יכולים לראות עכשיו?

*

אנדרה דרומונד לפניקס

דמיינו את התרחיש הבא: דראפט 2017. נוצר מצב שבו שלושת הבחירות הראשונות הן לא מרקל פולץ, לונזו בול, ודי'ארון פוקס (שלושת הרכזים הבכירים בדראפט ואולי שלושת השחקנים הטובים בו), כך שאחד מהם פנוי ופניקס עם הבחירה הרביעית. הסאנס יודעים שאסור להם לוותר על הפוטנציאל הזה אבל מצד שני כבר יש להם פוינט גארד טוב, אריק בלדסו שמו. בגיל 27 בלדסו יותר מבוגר מהליבה של פניקס בכמה שנים, אז מה עושים?

פתרון מעניין יכול להיות להעביר את בלדסו לדטרויט. הפיסטונס של החודשים האחרונים של העונה נראו כמו קבוצה אפורה שנמאס לה מעצמה לחלוטין וחייבים שינוי כלשהו, ויכול להיות שלהביא שחקן כמו בלדסו, רכז פותח לגיטימי בליגה (21.1 נקודות ב-43% מהשדה לצד 6.3 אסיסטים ו-4.8 ריב' למשחק העונה) יתרום להם משמעותית. הוא יכול להנהיג ולעשות עבודה טובה בהרבה מרג'י ג'קסון ואיש סמית' כגו-טו-גאי.

מה הפיסטונס יתנו בתמורה? אנדרה דרומונד. שמועות טרייד על הביג-מן רצות כל השנה, ונראה לראשונה שהוא לא התקדם בכלל במשחקו ואיבד יחסית את האמון מצד סטן ואן גנדי שהעדיף לתת דקות למחליפיו בסוף משחקים. יכול להיות שבקבוצה שמכוונת מראש לעתיד, עם שחקנים שמשלימים אותו יותר טוב, הוא יפרח. כדי לאזן את הטרייד אפשר להוסיף את טייסון צ'נדלר, עדיין סנטר פותח לגיטימי, שיגיע לדטרויט וסטנלי ג'ונסון לפניקס. ג'ונסון יכול להיות glue guy לגיטימי לצד פוקס/בול, בוקר, כריס ודרומונד, והטרייד הזה מאוזן לשני הצדדים. גם מבחינת משכורות.

בשורה התחתונה:
דטרויט: מקבלת את אריק בלדסו וטייסון צ'נדלר.
פניקס: מקבלת את סטנלי ג'ונסון ואנדרה דרומונד.

*

אלן קראב לברוקלין

לפורטלנד יש שלוש בחירות סיבוב ראשון השנה – 15, 20, 26. הם יוכלו להוציא משם כמה שחקני ספסל סבירים, אבל אין למועדון מה לעשות עם שלושת הבחירות האלו ביחד. לילארד ומקולום בני 25 ו-26 בהתאמה, ולא לנצל את הנכסים עכשיו בשביל לבנות קבוצה שתגיע לשיא בשנתיים-שלוש הקרובות זה בזבוז. אין שחקנים כל כך מוכנים לליגה שצפויים להיות זמינים בבחירות האלה.

החוסר הכי הגדול של הבלייזרס הוא בעמדת הפאוור פורוורד. יש להם אחלה שחקנים בקו האחורי (לילארד ומקולום כאמור), סנטר דומיננטי ומצויין (יוסוף נורקיץ') וסטופר (אל פארוק אמינו), אבל אין להם פאוור פורוורד טוב. השנה הם ניסו כמה תחליפים בינוניים – נואה וולנה חסר ההתקפה, מיירס לנארד חסר ההגנה, ואד דיוויס שפשוט חסר באופן כללי. בקיץ יש כמה שחקנים חופשיים טובים שיכולים להיות החתיכה החסרה – פול מילסאפ שפשוט תפור על הקבוצה הזאת, קנת' פאריד, סרג' איבקה, אפילו בלייק גריפין וטאג' גיבסון.

בשביל להחתים אחד משלושת הפאוור פורוורדים הבולטים (מילסאפ/איבקה/גריפין) צריך כסף. משהו שלפורטלנד אין זה כסף – הם כבר עכשיו צריכים לשלם 137 מיליון דולר בקיץ של שנה הבאה, למעלה מ-35 מיליון דולר מתקרת השכר הצפויה. הם צריכים למצוא דרך להפטר מהחוזים המנופחים של לנארד (32 מיליון דולר ל-3 שנים), טרנר (53 מיליון דולר ל-3 שנים) וקראב (56 מיליון דולר ל-3 שנים) בשביל להחתים שחקן חופשי טוב.

קראב נשאר בקבוצה אחרי שברוקלין הציעה לו הצעה ענקית של 75 מיליון דולר ל-4 שנים, ואפשר להבין למה. קודם כל, יש להם המון כסף שהם חייבים לשלם לשחקנים. הסיבה המרכזית, אמנם, היא יכולת הקליעה של קראב שמשתלבת טוב בשיטת המשחק של קני אטקינסון, מאמן הנטס. בתור שוטינג גארד לצד ג'רמי לין הוא יכול לקבל סוף סוף את הרשות לקלוע כמה שהוא רוצה ולהיות שחקן של 15-20 נקודות למשחק. יש להם מקום לזה החל מהעונה הבאה ויחד עם בחירת סוף סיבוב ראשון, שהבלייזרס הביעו בעבר נכונות להעביר בשביל לפנות מקום מתחת לתקרה, הם מרוויחים מההפקר.

לסיכום:
ברוקלין מקבלת את אלן קראב והבחירה ה-26.
פורטלנד מקבלת מקום מתחת לתקרת השכר (והזכויות NBA של אקסבייר ת'מאס או משהו שולי אחר).

*
אתם מוזמנים כמובן להוסיף עוד הצעות לטריידים (וכל דבר שעולה לכם לראש) בתגובות.